הפסיכודרמה נהגתה ופותחה על ידי דר' יעקוב לוי מורנו, ומשתמשת בפעולה
הדרמטית כדי לחקור בעיות או נושאים המועלים בפסיכודרמה על ידי אינדיבידואל או מן
הקבוצה (בסוציודרמה). בהשתמש בהתנסות, בסוציומטיה, תיאוריית התפקידים
ובדינאמיקה קבוצתית, הפסיכודרמה מאפשרת ומקדמת הגעה לתובנות חדשות, לצמיחה ולאינטגרציה
ברמה קוגניטיבית, רגשית וברמה התנהגותית. פסיכודרמה מאפשרת התבהרותן של סוגיות,
הרחבה, הקלה ושגשוג במשור הפיזיולוגי והרגשי. כמו כן מתאפשרים למידה, החרבה ופיתוח
של כישורים חדשים.
המרכיבים הבסיסיים (מרכיבים אופרטיביים) של פסיכודרמה
- הפרוטגוניסט:
מי שנבחר(ו) "לייצג מוטיב" של הקבוצה במפגש הפסיכודרמה. הוא האינדיבידואל
שיעבוד באותו מפגש, ובו יתמקד המפגש.
- אגוֹאים מסייעים:
חברי קבוצה הלוקחים על עצמם תפקיד של מישהו/משהו משמעותי עבור הפרוטגוניסט.
- הקהל:
חברי הקבוצה הצופים בדרמה מהד והם מייצגים את העולם החיצון לפסיכודרמה.
- ה"במה": איזור וחלל אשר בה בונים את הדרמה. לרוב אין זה
בהכרח במה של ממש.
- הבמאי:
פסיכודרמטיסט שעבר הכשרה ייעודית. הוא מנחה את המשתתפים במהלך כל אחד משלבי המפגש.
שלושה שלבים ברורים אופייניים במהלך פסיכודרמה קלאסית
1. החימום: המוטיב הקבוצתי מזוהה ופרוטגוניסט נבחר.
2. הפעולה: הבעיה מקבלת ביטוי דרמטי והפרוטגוניסט חוקר ומתנסה בדרכים
ואופנים חדשים לפתור אותה.
3. השיתוף: חברי הקבוצה מוזמנים לבטא את חווייתם מתוך החיבור האישי שלהם
לעבודתו של הפרוטגוניסט.
פסיכודרמה מספקת למשתתפים מקום בטוח ותומך, בו הם יכולים לחקור ולתרגל
תפקידים והתנהגויות חדשים ויעילים יותר עבור עצמם.
לקריאה נוספת בוויקיפדיה לחץ כאן
|